חג הסוכות, הקרוי בָּעָל-מַצַלַתְּ (חג הצל, או הסכך), נחוג בחמישה-עשר בחודש תשרי ונמשך שמונה ימים. מצוות הקמת הסוכה והישיבה בה קוימה במסורת העדה ככתבה וכלשונה. הסוכה נבנתה בסמוך לבית או לבית הכנסת בכפר. סעודת החג נערכה בסוכה המרכזית בכפר.

מסורת נטילת ארבעת המינים (אתרוג, לולב, הדס וערבה) לא נשמרה, כיוון שגידולים אלה היו נדירים באתיופיה. במהלך שמונת ימי החג הירבו בשמחה ובתפילות והשתדלו להימנע ממלאכות חולין. היום הראשון והשמיני נחשבו  חגיגיים יותר בשל היותם ימי פתיחה וסיום, אולם לא חלו עליהם  איסורים כגון קטיף ירק למאכל, בישול, הבערת אש, או רעיית הצאן. במהלך ימי החג היו אנשי הכפר מארחים קרובי-משפחה, או הולכים להתארח אצל מכריהם בכפרים סמוכים, כדי לחזק את הקשר המשפחתי.